מעי רגיש
מה מסתתר מאחורי האבחנה הכללית- ״מעי רגיש״?
במסגרת העבודה שלי בקליניקה יוצא לי להיתקל בהרבה אנשים שמתמודדים עם תסמינים כרוניים במערכת העיכול אשר עברו מסע של בדיקות מקיפות ויצאו מהרופאים ללא ממצאים או הצעות לטיפול, אלא עם אבחנה כללית ומתסכלת - ״מעי רגיש״. תסמונת המעי הרגיש היא תופעה חמקמקה הנוטה לבלבל רופאים,חוקרים,ובעלי מקצוע נוספים
מה זה מעי רגיש (IBS)?
מדובר בהפרעה כרונית במערכת העיכול אשר משפיעה על מיליונים ברחבי העולם, ומציגה שילוב של סימפטומים הנעים בין אי נוחות פיזית למצוקה רגשית. היא מאופיינת במכלול של תסמינים כמו כאבי בטן, נפיחות בטנית, גזים, שלשולים ועצירות. לא בכל המקרים יופיעו כל התסמינים, וגם דרגות החומרה והתדירות ישתנו מאדם לאדם. הסימפטומים עלולים להופיע באופן בלתי צפוי, מה שגורם למצוקה רגשית, אי נוחות ופגיעה באיכות החיים. הסיבה להתפתחות התסמונת לא ידועה לרפואה המערבית, אבל יש השערות המצביעות על קשר לסטרס, פגיעה בחיידקי מעיים כתוצאה משימוש יתר באנטיביוטיקה וייתכן כי יש גם קשר גנטי. איך מאבחנים?
תהליך האבחון של תסמונת המעי הרגיש מתבסס בעיקר על תיאור התסמינים עליהם מדווח המטופל, ושלילה של הפרעות עיכול אחרות. מכיוון שאין בדיקות ספציפיות לאבחון התסמונת, ומכיוון ש-IBS חולק תסמינים עם מספר הפרעות אחרות במערכת העיכול, חלק מרכזי בתהליך האבחון הוא ע״י שלילה של בעיות אחרות, כמו קרוהן, קוליטיס, צליאק ועוד. כדי לשלול מחלות אחרות, ישנן כמה בדיקות שאפשר לעשות, כמו בדיקת צואה, בדיקת דם, קולונוסקופיה ובדיקות הדמיה. הטיפול הקונבנציונאלי ב- IBS
בגלל שהגורם לתסמונת לא ידוע, הטיפול מתמקד בהקלה על התסמינים ולא בריפוי.
ישנו טיפול תרופתי לתסמינים הספציפיים, כמו תרופות נוגדות עוויתות לכאב, תרופות לשלשול, מרככי צואה לעצירות וכו. לעיתים גם ממליצים על שימוש בתרופות נוגדות דיכאון (כמו ציפרלקס) במינונים נמוכים. ניסיון קליני מראה שתרופות אלה מפחיתות את תשדורת הכאב מהמעי לאזורים מסוימים במוח. בנוסף, חלק מהרופאים והתזונאים שמים דגש על שינויים באורח החיים ותזונה, וימליצו על דיאטה למעי רגיז בשם FODMAP. הקשר בין IBS למצב הנפשי
הקשר בין הגוף לנפש מוכר לרפואה הסינית כבר אלפי שנים, אך גם תחום המדע מתחיל להכיר בזה, וספציפית בקשר שבין המוח לבטן. מחקרים מראים שיש מערכת תקשורת דו-כיוונית בין המעי למערכת העצבים המרכזית שמתקיימת דרך עצב הואגוס, חיידקי המעיים והורמונים שמיוצרים במערכת העיכול (למשל סרוטונין). מזה אפשר להבין איך מתח, חרדה וגורמים רגשיים, יכולים להשפיע על תפקוד המעיים ולהחמיר/לגרום לתסמינים של IBS. הדבר הזה מדגיש את החשיבות של בריאות הנפש ושמירה על אורח חיים מאוזן כחלק מהטיפול בתסמונת המעי הרגיש.רפואה סינית ומעי רגיש
לאבחנה ״מעי רגיש״ אין חשיבות מיוחדת בעיניי הרפואה הסינית. ברגע שמגיע לקליניקה מטופל שמתלונן על בעיות כאלו ואחרות במערכת העיכול, האבחנה והתאמת הטיפול נעשים באופן פרטני בהתאם לתמונה הכוללת שמציג המטופל ולא רק לפי התסמינים הספציפיים איתו הוא מגיע. ז״א ששני אנשים שונים אשר סובלים מתסמונת המעי הרגיש יזכו כל אחד לטיפול אחר אשר מותאם לו אישית, למרות האבחנה המערבית המשותפת.כחלק מתהליך האבחון, יש צורך בבירור מעמיק של המצב כדי להבין ולטפל בשורש הבעיה, וזה יכלול שאלות כמו- מאילו תסמינים בדיוק סובל, מתי זה התחיל, מה מחמיר ומה מקל על המצב, איזה מן אורח חיים מקיים המטופל (תזונה,שינה,עבודה,קשרים,פעילות גופנית) ועוד. בנוסף, יש בדיקה גופנית שכוללת בדיקת דופק, התבוננות בלשון ובדיקת רפלקסים בבטן המטופל. כל אלו יחד, יספקו אבחנה מדויקת של המטופלהטיפול הוא הוליסטי וכולל דיקור, רפואת צמחי מרפא, המלצות תזונתיות והתאמות באורח החיים. השילוב הזה הוא משמעותי כדי להשיב את האיזון לגוף המטופל וכתוצאה מכך להקל על התסמינים. חשוב לציין כי גם לטיפול רגשי יש חשיבות עליונה כשניגשים לטפל בתסמונת המעי הרגיש. בהסתכלות הסינית, מערכת העיכול נחשבת למרכז הגוף שלנו דרכה יתר המערכות והאיברים מתקשרים זה עם זה. לפי תיאוריית חמשת האלמנטים, מערכת העיכול מזוהה עם אלמנט האדמה, אשר מגלם איכויות כמו הזנה,יציבות וביטחון. ברגע שהאדמה יוצאת מאיזון, האדם עלול לסבול מתחושות של חוסר נחת, פחד/קושי להתמודד עם שינויים, חוסר יציבות וביטחון בסיסיים, מחשבות ודאגות יתר. ה״אני מאמין״ שלי
מהניסיון שלי, אפשר להביא אנשים שמתמודדים עם תסמונת המעי הרגיז למצב מאוזן, עם הקלה משמעותית בתסמינים, ואף ללא תסמינים כלל. השילוב של הידע המערבי ביחד עם הטיפול הסיני והכלים שהם רוכשים בקלינקיה, מאפשרים להם לנהל את התסמונת במקום שהיא תנהל אותם. אני מאמינה שהטיפול האולטימטיבי הוא כזה שמערב את המטופל ונותן לו תחושה של שליטה ואחריות על הגוף שלו, בעזרת הכוונה וידע של בעל מקצוע אשר תומך ומלווה את התהליך.