רפואה מערבית vs רפואה עתיקה
השילוב של החכמה העתיקה ביחד עם הידע, המדע והטכנולוגיה של היום- זה המתכון המושלם לבריאות טובה
בין רפואות עתיקות לבין הרפואה הקונבנציונלית יש הבדלים המוכרים לכולנו, כמו למשל הכלי הטיפולי- מחטים וצמחים לעומת תרופות וניתוחים. אבל בתכל'ס, ההבדל האמיתי, המהותי, הוא ביחס לדבר הזה שנקרא מחלה ולתהליך הריפוי שלה. לפי התפיסה המודרנית לכל מחלה יש תרופה, ותהליך הטיפול מתבצע על ידי סילוק הסימפטומים. לעומת זאת, ברפואות עתיקות מחלה היא ביטוי של חוסר איזון. המחלה אולי מתבטאת בסימפטומים, אבל הטיפול מתמקד בהחזרת האיזון לגוף ולנפש, תהליך אשר נעשה בעיקר על ידי אלמנטים מחיי היומיום שלנו - תזונה, שינה והרגלים נוספים. למעשה, הרבה מתהליך הריפוי נעשה על ידי החולה.בעידן שלנו, של ה-"כאן ועכשיו", בו זמן הוא המשאב הכי קריטי שלנו, אנשים מחפשים פתרונות מידיים שלא ידרשו מהם ״מאמץ מיותר. לעיתים זה נראה לי כאילו התרגלנו להתייחס לבריאות שלנו כמו לקניות בסופר, כאילו מדובר במוצר מדף. אבל אם אנחנו רוצים ליצור שינוי עמוק ולפתור את הבעיה מהשורש- זה ידרוש מאיתנו לקחת חלק בתהליך הריפוי, להתבונן פנימה, להכיר את הגוף שלנו, להשקיע זמן וליצור שינוי אמית. החיים המודרניים והרפואה המערבית מרחיקים אותנו מהגישה הזאת. עכשיו שלא תטעות, הרפואה המערבית מצליחה להדהים אותי כל פעם מחדש. אני מודה על ההתפתחות המהירה והנפלאה של המדע, על זה שהיא שם כשאני צריכה אותה, על הידע המעמיק שהיא מספקת על גוף האדם ועל העובדה שהיא מצילה חיים מדי יום. אבל עם דאגה נכונה לגוף אולי נזדקק לה קצת פחות, וזה בטח לא דבר רע.אני מציעה שנלמד מחדש איך להקשיב לגוף שלנו, ומזמינה כל אחד ואחת מכן.ם לנסות ולקחת אחריות על הסימנים והאותות שהגוף נותן
הרפואה הסינית מציעה כלים מגוונים כמו מגע, דיקור, צמחי מרפא, תזונה, תנועה ושינויים באורח החיים. ועם ארגז הכלים הזה רוב המטופלים יוכלו ליישם הרבה מהתהליך בעצמם. בהרבה מהמקרים הדבר ימנע מחלה או יביא לריפוי. ואם לא, אז מזל שיש רפואה מערבית למקרי חירום. התרגלנו לחשוב שהצורך בטיפול מחייב בעיה- כשחולים הולכים לרופא וכשכואב לוקחים אקמול. אבל בשנים האחרונות אנשים מתחילים להבין שזה ממש לא המצב. לא צריך להיות משוגע בשביל ללכת לפסיכולוג, ואפשר לטפל בגוף גם אם לא נצרח מרוב כאב. הרפואה הסינית משתמשת במכלול של כלים שיכולים לעזור לכל אחת ואחד להכיר את הגוף שלהם טוב יותר, ולהבין מה הם צריכים כדי לשפר את איכות החיים ביום יום, כל יום.לאחרונה יצא לי לשבת עם מישהו שאני מכירה מהעבר, סטודנט לרפואה בשנה החמישית שלו. גלשנו לשיחה על ריפוי ועל הדרך בה כל אחת מן הגישות פועלת. הוא, מעולמו, דיבר על כך שהרפואה הקונבנציונלית נלמדת ופועלת נטו על בסיס סטטיסטיקות. המטופל או המטופלת מספרים ממה הם סובלים, והרופאה או הרופא מכירים בדבר הזה כמחלה עם שם, או שלא. אם המחלה קיימת- אז יש טיפול, ולטיפול יש ככה וככה אחוזי הצלחה. אדם נכנס למרפאה בתקווה לגלות מה יש לו, איך קוראים לזה, איך מטפלים בזה וכמה זמן זה ייקח. בהרבה מאוד מהמקרים זה אכן מה שקורה. ביתר המקרים, או שמבשרים למטופלת שזה שום דבר, או שאין לזה טיפול, או שיש טיפול שניתן אך נכשל ונכנס לחלק הפחות אהוב של גרף הסטטיסטיקות. האדם עדיין סובל.בהמשך אותה שיחה אני סיפרתי על כך שבעולם הריפוי ממנו אני באה זה עובד אחרת לגמרי. אין סטטיסטיקות להישען עליהן ואין שם של מחלה אחת שתתאים לכמה אנשים שונים. כל אדם מאובחן עם משהו שונה מהאחר, גם אם שניהם סובלים מאותו הכאב. לכן הטיפול גם הוא יהיה שונה. המטופל מספר ממה הוא סובל, ומאותו הרגע מתחיל תהליך קצר או ארוך המצריך שיתוף פעולה, הקשבה ולמידה של שני הצדדים- המטופל והמטפלת. הכלים הם אינסופיים- מאות נקודות דיקור ומיליוני שילובים שונים ביניהן, תזונה כזו או אחרת, פעילות גופנית, הרגלי שינה, רשימה בלתי נגמרת של צמחי מרפא, ואולי בכלל יש צורך בשינוי גדול יותר כמו החלפת מקום עבודה לדוגמא. האדם נכנס ומקווה שיקרו קסמים, ואז יספר שהלך לטיפול ברפואה סינית והבעיה פשוט נפתרה. לפעמים זה באמת מה שקורה, אבל אצלנו, ברוב המקרים, נדרשת סבלנות ויצירתיות, ואם להיות כנה, זה עולה בזמן ובכסף, כך שאני מבינה מהיכן מגיע הייאוש.אני, לפחות מהצד שלי, יודעת מה הגבולות של הרפואה הסינית, וברגעי הצורך תמיד אפנה או אעזר ברופאה המטפלת. לשמחתי אפשר לראות שלאט לאט מתחיל להיות שיתוף פעולה בין שתי הגישות. אבל ממש לאט. ובכל זאת, אני רואה בתקופה הזו הזדמנות נהדרת להאיץ את תהליך החיבור הזה.אני מחכה ליום שבו הרפואה הקונבנציונלית והאלטרנטיבית ילכו יד ביד. שתהיה השקעה כספית גם במחקרים על צמחי מרפא וטיפולי דיקור, שרופא לא תמיד ימהר לתת תרופה אם אפשר לפתור את הבעיה עם תזונה, שאנחנו המטפלות והמטפלים לא נירתע מהמדע, אלא ניעזר בו, שלימודי רפואה סינית יהוו תואר ולא לימודי תעודה, שרפואת הצמחים לא תהיה נגישה רק לעשירים ועוד ועוד ועוד, כי השמיים הם הגבול.