רפואת הצמחים

רפואת הצמחים היא המטריה מדיקה הראשונה בעולם והיא למעשה הבסיס לפרמקולוגיה- תורת התרופות המודרנית


צמחי המרפא הם כלי מרכזי וחשוב במערכת הרפואה הסינית המסורתית, הם חלק בלתי נפרד מהתרבות בסין, ועד היום מהווים חלק משמעותי מהרפואה הציבורית שם. לפי המקורות ישנם כ- 6000 צמחים וחומרים המשמשים למטרות רפואיות. בארץ, מרפאה פעילה עשויה להשתמש בכ-200 מתוכם. 
הרפואה הסינית הגדירה את איכויות הצמח על פי האנרגטיקה שלו- הטמפרטורה והטעם שייחודיים לו.  כשרוצים לטפל בעזרת צמחי מרפא סיניים, כמעט תמיד יהיה צורך לבנות למטופל פורמולה המורכבת מכמה צמחים שונים. שיטה זו של רקיחה אישית אמורה לא רק להקל על הסימפטומים, אלא לפתור את הבעיה מהשורש. 

השימוש בצמח השלם, מבלי שמבודדים ממנו חומרים פעילים כפי שעושים בתרופות כימיות. זה מה שמצד אחד מונע תופעות לוואי, אך מהצד השני גורם לפעולה איטית יותר בגוף.

הנה שתי דוגמאות לצמחי מרפא סיניים שאולי חלקכם מכירים: 

GAN CAO: 


או בעברית- שורש הליקוריץ. מדובר בצמח היחיד שאפשר למצוא כמעט בכל המרשמים הסיניים הקלאסיים, וזה בגלל הטמפרטורה הניטרלית וטעמו המתוק, שלמעשה מאזנים וממתנים את פעולתן של יתר הצמחים. 
על פי הרפואה הסינית הוא משפיע על כל 12 המרידיאנים אך בעיקר על הטחול, לב, ריאות וקיבה. הוא מחזק את הצ׳י של מערכת העיכול, מלחלח את הריאות, מסלק חום ורעילות, מטפל בכאב (בעיקר בבטן) ומסדיר דופק.
נעשו עליו הרבה מאוד מחקרים לאורך השנים שהוכיחו את סגולותיו המרפאות, לדוגמא- המחקר של פרופ׳ מיכאל אבירם, ראש המחלקה לליפידים בפקולטה לרפואה בטכניון, שהוכיח את היכולת של הצמח למנוע חמצון של כולסטרול וכך למנוע את שקיעתו בדם.

GOU QI ZI:

 אנחנו מכירים אותו כפרי הגוג'י ברי. היום הוא כבר מוכר כסופר-פוד פופולרי שאפשר למצוא בחנויות טבע ותבלינים, אבל לפי הרפואה הסינית- זה כבר ממש OLD NEWS.  מדובר בצמח מרפא שנמצא בשימוש כבר אלפי שנים וזכה לכינוי "פרי אריכות הימים" בזכות התכונות הייחודיות שלו.
הוא משתייך לקטגוריית צמחים שנקראת "מחזקי דם". הוא מזין ומחזק את היין והדם של הכבד והכליות, משפר את הג'ינג (תמצית בחיים) ומחזק את יין הריאות. מבחינת תסמינים הוא יכול להתאים במצבים של ירידה/טשטוש בראייה, סחרחורות, טיניטוס, כאבי גב תחתון, נשירת שיער, חוסר פוריות, אימפוטנציה ושיעול יבש.
הגוג'י ברי נחשב לפרי עשיר בחלבון, בחומצות אמינו, בוויטמינים כמו A,B ובכמויות גבוהות במיוחד של ויטמין C. הוא מכיל כולין ועשיר במינרלים ויסודות קורט (אשלגן, ברזל, סלניום, אבץ, מגרמניום, זרחן, גופרית ונחושת).
הסינים מייחסים לו תכונות אנטי אייג'ינג מרוב שהוא עשיר בנוגדי חימצון. הוא אפילו מדורג במקום ה-1 בסקאלה שמודדת יכולת של מזון לספוג רדיקלים חופשיים לפי משרד החקלאות האמריקאי.
אפשר לצרוך אותו כצמח מרפא או לאכול אותו כפרי יבש ולשלב אותו בסלטים, אורז, דייסות, מוזלי ועוד. אפשר גם לשתות אותו בחליטה.